מותק שלי... אין מילים לתאר את התהום העמוק והחשוך שנפער כאשר שמעתי את הצלצול בדלת. החיים התחלקו ללפני ואחרי. לפני - זכיתי בך, 21 שנים נהניתי ממך כל שנייה כשהיית לידי וכל שנייה שידעתי שאתה קיים ואראה אותך בקרוב. לעולם לא הייתי צריכה לחנך אותך או ללמד אותך להיות בן אדם - היית בן אדם הכי טוב שהכרתי מאז שנולדת. נשאר לי רק להביט בך בהתפעלות ולהגיד תודה ליקום. ובאמת עשיתי את זה כל הזמן, ידעתי שאתה - פלא ושאני זכיתי להיות אמא שלך. אחרי - אין לי מושג, איך לחיות אחרי...הלב שלי שבור...אני מתגעגעת אליך כל כך...

יונתן, תודה כל הזכות שהיה לי להכיר אותך, לא אשכח את החיוך שלך לעולם שהיית נכנס למספרה, מהרגע הראשון שהכרתי אותך ידעתי שזכיתי להכיר מישהו אחר מישהו שהוא מעבר ללקוח, כל פעם היית מגיע עם חבר אחר שלך עד שכבר זכיתי להכיר את כולם ולרגעים הרגשתי חלק ממכם, תודה על מי שהיית תודה על השיחות הטובות איתך על זה שתמיד ראית רק את הטוב, והחיוך החיוך שלך ישאר איתנו לנצח ♥️♥️💔💔

Гершон Дорогой и вся Ваша семья! Примите наши соболезнования. Большое спасибо и благодарность Йонатану за спасение наших жизней

יונתן היקר, הכרתי אותך שהיית בבטן של אימא שלך. היא היית צעירה ויפה, חברה טובה עם קול הכי מתוק ששמעתי. נולדת מושלם, בלונדיני עם עניים גדולות וחיוך מאוזן ואוזן. האמת כשחושבת עליך, נראה לי שאתה בין הבודדים שדומה גם לאימא שלך וגם לאבא באותה מידה, וגם ללינוש, כמובן. החיוך שלך היה כל כך בולט על הפנים היפות שלך, כשהיית ילד, נער ובשנים האחרונות גבר גבר. סליחה שאני לא יכולה לכתוב את כל מה שאמרתי ועוד אגיד ואימא ואבא שלך כאן, מרגישה שזה מאוד אישי ובוכה בלי סוף יחד איתם. נפילתך כגיבור לא עושה את האבל קל יותר. מאמינה שאתה רואה הכל מלמעלה, דואג לאימא, אבא ואחותך משם ואנחנו, החברים, ננסה לתמוך בהם מכאן.

יונתן, הזכרון החזק ביותר שיש לי ממך משום מה, זה כשעדיין היית נער צנום בן 14, עוד לפני שהפכת לגבר ענק ושרירי. היינו בחופשת סקי בסלה רונדה כפי שאנחנו אוהבים - הורים וילדים ביחד. אבא שלך לקח אותך לכמה ימי רענון של יכולות הגלישה כי מזמן לא גלשת. ואז אנחנו עומדים לפני אחד המסלולים הקשים ביותר בשם ססלונג ואני מסמן לכולם לזנק ומזנק בעצמי. ופתאום באלגנטיות וחוסר פחד מוחלט אתה עובר אותי כמו כלום ודוהר קדימה. וזה אותו אחד ש״מזמן לא גלש״! אז הופתעתי מאוד. ולכן בכלל לא הופתעתי כשבחרת ללכת לימי גיבוש של סיירות וניסית בכל הכוח להתקבל ליחידות מובחרות. דהרת קדימה והצלחת בגדול! אין לי ספק שגם ביום הנורא מכל היית נחוש לבצע משימה ולנצח. דהרת קדימה ועברת את כולם. ואנחנו אסירי תודה לעולם לא נוכל להשיג אותך. נוח בשלום על משכבך, גיבור.

יוני, היה לי זכות וכבוד להכיר אותך מילדות. גם הילד הגדול שלי הכיר אותך, אתם דיברתם בפגישות ביער על צבא, וטכנולוגיות. תמיד היה לך חיוך ענק ואור בעיניים. ככה אתה תשאר בזכרון שלנו ובלב. אתה גיבור של החיים וגיבור בהיסטוריה של מדינה.

יונתן תמיד תשאר גיבור בן 21.....השם יקום דמך!

הדמעות לא עוצרות, פשוט נעלמת ככה ביום אחד, בלי להיפרד, בלי לומר שלום. אני לא מפסיקה לחשוב עליך כל יום, אני כל כך מרגישה בחסרונך, כמה שבתות שאתה כבר לא כותבת לי את השבת שלום המסורתית שלך בווצאפ, כבר יותר מידי זמן שלא התעדכנו אחד מהשנייה, לא התראנו, לא עשינו איזו ישיבת תה במשרד. אתה תמיד תהיה חלק ענק מהלב שלי ותמיד אזכור אותך ואת החיוך המדהים שלך, את השיחות העמוקות איתך, האימונים איתך, הצחוקים והעקיצות שלנו ואת היכולת הקשבה המדהימה שלך! אתה הגיבור של כולנו ותמיד תישאר כזה! תודה על הזכות לעבור איתך ביחד את כל החוויות האלו ולהכיר חבר שהוא באמת לחיים💔🙏🏼

Гершон, я узнал только сегодня о вашем горе. Смотрю фотки с нашего плавания десять лет назад, и сердце отказывается верить. Светлая память и безмерная благодарность ЗАЩИТНИКУ

יונתן אחי האהוב ! לא יודע איך להנציח אותך ,את החיוך שלך ,את הלב שלך . רק לפני שניה טיילנו בנחל כזיב אופק מצא איזה מערה שם ונכנסו עם צחוק מתגלגל של ילדים קטנים עד לסוף המערה...רק לפני שניה הדלקנו מדורה מאחורי היחידה לכל הצוות בשהיל להכין לכולם פויקה...רק לפני שניה יצאנו לרוץ לים נכנסו לים ודיברו שיחת נפש על החיים... אחי האהוב כל המילים מצמצמות את גדולתך, למדתי ממך המון, מתגעגע...

יונתן היקר...איך מתארים את כל היופי הפנימי שלך במילים? אי אפשר, אין מספיק מילים לתאר איזה בן אדם מדהים אתה. הכרתי אותך מאז שהיית תינוק, ראיתי איך גדלת מילד ללוחם, נהיית גבוה, חזק ואינטליגנטי. השנים טסו...אבל הפנים שלך נשארו בדיוק כמו הפנים של הילד הקטן שהכרתי... יונתן אין יום שבו אני לא חושבת עלייך! העולם איבד את הדבר היקר מכול - אותך. ילד זהב, ילד של רוגע. אני אדאג להנציח אותך. כולם יידעו מי היה יונתן. גיבור ישראל. יהי זכרו ברוך 🤍

יונתן יקר, גם לי בן יונתן. אני לא הכרתי אותך קודם אבל הסיפור שלך נכנס לי ללב. אני מרגישה קצת אמא שלך, בנוסף ליונתן שילדתי. בזכותך הכרתי את אמא המדהימה שלך ומאוד גאה בזה. אנחנו ננסה לעשות כאן חיים יותר נורמליים, כך שלא נצטרך לקבול פרחים כל כך יפים...

Йонатана я знала по месту его работы: во время школы он работал с моим сыном Роном. Йонатан был светлый ребёнок, с большими добрыми глазами, излучал положительную энергию и всегда было очень приятно с ним разговаривать. Очень больно осознавать ,что его нет

Спасибо, Йонатан! Спасибо от меня и моей семьи. Мы не были знакомы, но для меня честь знать, что великие войны и защитники нашего народа не остались в легендах. Спасибо от всего народа Израиля, мы будем о тебе помнить всегда. Светлая тебе память, и уважение твоей прекрасной семье

יונתן יקר שלנו! עם מותך הפכת לילד של כל עם ישראל! נאהב ונזכור אותך לנצח, כל עוד עם ישראל חי - אתה חי! אין אבדה יותר גדולה מלאבד את הילד שלך, כל המדינה עכשיו היא שכולה, כי איבדנו אותך. כולנו בוכים יחד עם אמא ואבא שלך. תודה על תרומתך, וסלח לנו שלא הצלחנו לשמור עליך. בזכותך עם ישראל חי!

הלב בוכה...בוכה כל פעם שאני רואה את הילדים המקסימים שלנו, את המלח הארץ, את העתיד שלא יהיה...אני רוצה לחבק את כולכם. אנחנו לא מכירים, אבל עכשיו אני מכירה את יוני ואת המשפחתו, מכירה ואוהבת. ואספר עליו לעוד ועוד אנשים - שיזכרו! אנחנו חייבים לזכור אחד אחד . יוני, אתה גיבור אמתי! צעיר לנצח. יהי זכרו ברוך 🤍

Светлая тебе память Йонатан! Любовь и глубокое уважение твоей семье.

את יונתן הכרתי כשריכזתי את שבט הצופים בנעלה. המון שנים לא ראיתי אותו, אבל גם כשגדל, ישר אפשר לזהות את העיניים הטובות והחיוך החם שלו. הקשר בינינו אומנם לא נשמר, אבל הכאב מאוד עמוק על אבידה של ילד כל כך יפה עם לב טוב. תנוח על משכבך בשלום יונתן, ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

I didn’t have the privilege to know Yonatan but it sounds like he had a beautiful and pure soul. I’m from New York, but the loss of each member of Am Israel pains each and every one of us. You’re in our thoughts and prayers and we love you all so much. שיהיה לנשמה שלו עליה לשמים, שהקדוש ברוך הוא ישמור על כולכם ועל כל מדינת ישראל, אוהבים אותכם מאוד מאוד. נטלי

To the Dear Family of Yonatan Savitsky, Although there is physical distance between us, my heart and my mind are right there in Israel, alongside my brothers and sisters. I am writing to take some of your pain onto my shoulders, to share it with you so that the devastating ache of your loss can be somewhat eased. It is especially impressive that Yonatan mastered becoming a Staff Sergeant in the elite Egoz Unit of the Commando Brigade. Yonatan’s valor was noticeably demonstrated as he gallantly engaged in battle for seven uninterrupted hours. Yonatan surpassed what most humans can endure, and he persevered, in order to succeed in freeing the post of Kissufim. People all around the world are reading about Yonatan’s laudable achievements. Yonatan was a true hero who will be remembered with honor by all. Thank you for sharing Yonatan with Klal Yisroel, so that he was able to defend Israel and protect our people המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים With Tender Thoughts and Warmest Regards Chaya Siegfried Brooklyn, New York, USA

I don't know you or your family, but you are my family, too. Please know that you, Tantan, are missed and that all of Klal Yisroel is holding tightly onto you and your family. May we have Moshiach now, with והקיצו ורננו שוכני עפר Writing with Love, Liba

Светлая память Йонатану и всем героям Израиля, которые отдали свою жизнь, защищая нас. Безмерное горе, глубокие соболезнования семье и родным

Дорогой Йонатан! Спасибо, что ты есть. Я не верю, что ты умер, ты просто перешёл в другое измерение, не доступное для людей, которые еще на Земле. Сейчас ты смотришь на нас и улыбаешься своей прекрасной улыбкой. Улыбайся всегда. Благодарю тебя и твоих родителей за все добро, которое вы принесли в этот мир! Да прибудет с вами Бог

Such young, handsome, kind guys shouldn't die. Please forgive us, Jonathan, for being unable to create a world where you came and lived, kinder, safer, and more harmonious. We will always remember you, your bright smile, your courage, and your love for life. Eternal memory

Дорогой Йонатан, спасибо тебе за твою жизнь, которую ты пожертвовал за нас...за всех за израильтян. Мы обязаны тебе жизнью и будем всегда помнить тебя! Будь благословенна твоя память

ג׳וני עשה את המחויבות האישית שלו במועדון ״ קפה אירופה״. אני הייתי רכזת הנוער. אי אפשר היה לפספס אותו - קודם הגיע חיוך, על שתי רגליים ארוכות, עיניים צוחקות ולב רחב. ג׳וני היה נעים וטוב לשאר בני הנוער שהיו איתו. היה טוב לחברי המועדון שהם ניצולי שואה. תמיד יצר איתם קשר, הגיש כיבוד, היה שותף בפעילויות, עד שהתבקש לרקוד איתם. אז העדיף שלא והכל בחיוך. כשראיתי את תמונתו בעיתון, קשה היה להאמין שהבחור המחויך אינו בחיים. אזכור אותו לעד, אבקר במשעול הקרוי על שמו ומרגישה גאווה שהכרתי אותו.

יונתן, גם שלושה חודשים אחרי קשה שלא לחשוב עליך. בכל יום שעובר אני מצטער ומתחרט על כך שלא השקעתי והתאמצתי יותר, אך אני יודע שלמרות הכל היינו חברים טובים. היציאות, המפגשים, הצחוקים לנצח יהיו בליבי. מהיום אוכל ללכת ליד הבית שלי, ליד הבית שלך, להסתכל על המקום לזכרך, לדעת שאתה איתנו כל הזמן שומר עלינו, מסתכל עלינו. תודה על הבחור המדהים שהיית, לנצח תהיה בליבי ובזכרונות מלפני הצבא שלא יוצאים לי מהראש. הלוואי ויכולתי לקבל עוד מפגש אחד איתך שיסגור את המעגל, אוהב אותך לתמיד.

יונתן. סביצקי. הנער עם החיוך הכובש וטוב הלה שלא נגמר. זכיתי להיות ראש האוטובוס שלך במסע לפולין. תמיד ידעתי כמה אתה אדיב, מנומס, נכון לעזור. אבל לא ידעתי עד כמה. תמיד ראשון להציע ולהגיש עזרה. תמיד האחרון שנשאר לוודא שאין צורך יותר בעזרה. והכל בחיוך כובש ומלווה במילים חמות. שאלתי את עצמי- איפה יש עוד ילדים כאלו? במתן כבוד לקבוצת השווים ולגורמי סמכות, בחיוך שובה לב ובמתן התחושה שהכל קטן עליך. זו לא טרחה ולא עומס. זו דרכך. זכו הוריך לגדל נער שכמותך, זכתה אחותך באח כל מסור וזכתה עדי שלך, אהובתך, בגבר שכמותו חולמת כל נערב. זכינו גם אנחנו - מוריך בתלמיד שכמותך. יהי זכרך ברוך יונתן יקר ואהוב.

הגעגוע לא נמוג, לא נעלם לא תם. הגעגוע לא נסוג, הוא מתעצם פועם. שריד זיכרון מבזיק בהמולה של יום הזמן עוצר פתאום והגרון מחניק. אתה חסר כל כך...

Дорогой наш, Йоничка - Герой ,Защитник,Смелый и Доблестный!!! Ты спас много людей, а сам так рано ушел...Так хочется верить в реинкарнацию! Прочти мое сообщение тебе. Когда у твоей сестры Линочки появятся детки...будь одним из них...нам даже не надо подавать знаки, мы тебя узнаем по улыбке и по твоим объятиям при встрече!!! ...сердце разбито...но как-то надо дышать...бесконечно любим тебя, наш родной...

100 יום מאז שהלכת...הפעם האחרונה שספרתי 100 יום היו לשחרור שלי, ולצערי מעכשיו אספור קדימה ולא אחורה והספירה לא תיגמר לעולם… איך נפרדים מהחבר הכי טוב? איך ממשיכים לחיות כאילו כלום ? מה עושים עם כל הגעגוע ? תכננו את כל החיים שלנו ביחד עד לפרטים הכי קטנים אחי, מהצבא לזוגיות לטיול אחרי צבא ואיפה נגור, אהבתי אותך כמו שלא אהבתי אף אחד אחר ואין יום שלא היינו מדברים. ידעת עליי הכל ואני ידעתי עלייך, לקח לי הרבה זמן לעכל את זה שאתה לא איתי יותר, ואת האמת שאני שבור אחי, שורף לי בלב כל פעם שאני עובר ליד הבית שלך או שאני מסתכל על תמונות שלנו אני נחנק אתה השארת אותי לבד בעולם האכזר הזה וכל יום מחדש זה התמודדות בשבילי, מלקום בבוקר ועד לשבת עם החבו בבית של דני ולהסתכל על המקום הקבוע שלך שיהיה ריק תמיד. אומרים שזמן מרפא את הכל אבל אין תרופה שתרפה געגועים… כל דבר מזכיר לי אותך ואתה כל היום בראש שלי. הלכת בלי שנפרדנו כמו שצריך וכמה הייתי נותן בשביל להגיד לך שאני אוהב אותך ואיזה חיבוק גדול וארוך, אזכור אותך תמיד ואנציח אותך בכל רגע ורגע, הילדים שלי ידעו מי היית בשבילי ובשביל כולם - אני מבטיח לך יוני. תודה על כל מה שעשית בשבילי ושהגנת עליי מתת מות גיבורים ומקווה שהסתכלת למעלה בגאווה שנקמתי את מותך. זו לא מכתב פרידה כי אנחנו לא באמת נפרדים, אנחנו מתחילים דרך חדשה ושונה ממה שהכרנו, אני אמשיך לשבת ליד הקבר שלך ואתה תמשיך לבוא לי בחלום... שלך תמיד - שגיא 💔

השבוע התחלנו להתעסק בהמשך ההנצחה שלך, עברו קצת יותר משלושה חודשים ופעם ראשונה שיש לי את האומץ לכתוב עליך. הזוי איך אפשר לסכם בן אדם מטורף כמוך, אני נזכר בכל השיעורים בתיכון שישבנו ולא הפסקנו לצחוק, אלוהים יודע איך הצלחנו ללמוד משהו. אני נזכר בכל הפעמים שאני, אתה, אוהד ושפק לא הפסקנו להפריע. את השיעורי לשון בשעה תשיעית-עשירית שכל מה שרק רצינו שהשיעור יגמר. נזכר ברגעים שהייתי פוגש אותך בבא״ח לפני שיצאת חובשים, איך היינו עוברים אחד ליד השני בשתי תורים ואתה כולך מחייך ומבסוט, היינו מחליפים חוויות ומשווים בין אגוז ל-51. הזוי שבסוף נהרגת כשבאת להציל את חברים שלי מהגדוד. הלוואי והייתה לי את האפשרות לשבת איתך עוד פעם בכיתה ורק לצחוק. מתגעגע אלייך חבר - רבין🤎

אמנם יצא לי לדבר עם יונתן רק בסוף היום כשהמתנתי להסעה ביחד עם איתו ועם פלג מכיתת העמ"ט שלמדנו בה ביחד- אבל אני יכול להגיד שנהניתי מאוד להיות בחברתו וצר לי שלא זכיתי להכיר את יונתן יותר. ה' ייקום דמו בבניין ירושלים ננוחם

יונתן, ניסיתי לחשוב כל כך הרבה זמן מה אוכל לכתוב לך...לא יודעת איך לתאר את הכאב העצום וכמה קשה להתרגל לעולם שהוא בלעדיך. כל שנותר לעשות זה להוקיר לך תודה על מי שהיית ועל כך שהשארת אחריך צי של אנשים שהיו רוצים להיות לפחות קצת כמוך, עם לב רחב, חם ואוהב כמו שלך. תודה שלקחת חלק גדול כל כך בילדות שלי, היה כיף לגדול ביחד ולצבור חוויות, תודה על כל הזכרונות המתוקים... אני מצטערת שלא נפגשנו יותר ככל שגדלנו ואני מבטיחה לכאוב ולזכור אותך לנצח, בשבילי תמיד היית משפחה...אוהבת ומתגעגעת מאוד, טלי

Dear Jonathan,, You are a real HERO. Thank you for saving Israel's nation. Am Israel Hai.

כשאני חושבת על יונתן, אני מחייכת חיוך ענקי בצורה בלתי נשלטת, ותוך כמה שניות נמחק לי החיוך והכל מרגיש כבד יותר. יונתן האהוב, אי אפשר לתאר את תחושת ההחמצה המרירה הזו ואת הגעגועים שתוקפים את כולנו, אני מבטיחה לך, שלא משנה מה, נמשיך את חיינו בדרכך, דרך שתפיץ אור, אהבה וחיוכים מאוזן לאוזן, לכל אדם באשר הוא האדם, בדיוק כמו שהיית רוצה. קטע שכתבתי על בן אדם שגדול מהחיים-סביצקי: סביצקי, היית מחביא חסה או ביצה קשה בתוך המדי ב כדי לשמור לאחר כך שחס וחלילה לא יחסר לך משהו לנשנש... היית רושם לי גם ארבעה חודשים אחרי שסיימנו את הקורס שבת שלום המפקדת! ושבוע טוב המפקדת! הייתי עושה עלייך חוסם עורקים הכי חזק שאפשר כדי להדגים ולהפחיד את שאר הכיתה וכששאלתי אותך מה אתה מרגיש ענית לי ״טיפה עקצוצים״. מהיום הראשון של הקורס שלנו אמרתי לכל הסגל זה החנתר שלי ותזכרו מה אני אומרת הבן אדם הזה יהיה הלב של הקורס ולא הפסקת להוכיח כמה צדקתי ואני הייתי מסתכלת עלייך מהצד, בלב מלא בגאווה, איזה דברים מטורפים אתה הולך לעשות לא רק בשירות הצבאי אבל בחיים, כי זה היה כל כך בולט בך. רק קינאתי במפקדים הבאים שיהיו לך ולא רציתי שהקורס ייגמר כי רציתי עוד קצת זמן איכות לפני שאתה חוזר ליחידה. בכל פעם שאנשים ראו שאני מחפשת משהו עם העיניים היו אומרים לי: "אל תדאגי סביצקי פה". וכמה זה כואב עכשיו. היית הראשון להתנדב והראשון להדגים, האדם שכולם הולכים אחריו, כי אהבו אותך, העריכו אותך והבינו כמה הלב שלך טהור, כמה הנתינה והאכפתיות בוערים בך. בדרך המיוחדת שלך בצורה כל כך צנועה, חדה, וחזקה נכנסת ללב של כל מי שפגש אותך החוש הומור שלך, העיניים הטובות והחיוך הענקי והכובש שלך היו סימן ההיכר שלך כל הרגעים הכי ממלאים בגאווה, הכי מצחיקים, הכי מרגשים, והכי טובים בתקופה הזו חלקתי איתך והם יישארו אצלי בלב לעד. זכיתי לפקד עלייך ויותר מהכל זכיתי להכיר אותך לעומק, שאפת רק לעשות טוב והצבת לעצמך רף כל כך גבוה בהכל ותמיד עמדת בו והנה שוב. אתה מהטובים סביצקי. והלוואי וזה יכל להיגמר אחרת, אין לי איך לתאר את גודל האבדה... הלב שלי ושל עוד המונים פשוט מרוסק... תנוח על משכבך בשלום גיבור!

היי סביצקי, זה ישמע קצת קרינג׳, אבל חלמתי איזה ארבעה חלומות ואתה הופעת בהם (בדוק זה יצחיק אותך) ובכל אחד חייכת והזמנת אותי לשבת איתכם. ובחלום האחרון הסתכלתי בסטורי שלך והעלת סלפי עם משפט שאתה תמיד אומר ובאתי לרשום לך - ״סביצקי ! אתה כאן ! למה כולם חושבים שהלכת ?״...ואז ראיתי שזה היה בכלל לכבוד ההנצחה שלך. אז זה עדיין לא נתפס, אפילו בחלומות זה כל כך מוזר שאתה נמצא ואז פתאום נעלם... אתה בן אדם יפה ומיוחד עם נשמה גדולה. אזכור אותך לעולם.

היינו יחד בכיתה כל החטיבה, ובתיכון כבר התפצלנו. אבל תמיד בלטת ביו כל כמות הילדים באנרגיות שלך, בלב שלך. אני מכירה אותך מאז שהיית בן 12, כזה קטן וחמוד ובלונדיני. זה נכון שלא היינו באותה חבורת חברים או מאד קרובים או כל דבר אחר אבל היית פשוט יונתן, מישהו שכולם מכירים, שכולם אוהבים ומסכימים פה אחד שהוא אדם באמת מתוק וטהור ונעים ואמפתי, חכם וחברותי ומיוחד. עברתי ליד המשעול שהקימו לך ופרצתי בבכי. מיד התאפסתי, שמישהו לא יראה בחורה בוכה באמצע הרחוב. חשבתי עליך הרבה בכנות. ממש הרבה. היית חלק גדול מהנוף שלי התיכון שלי, ואתה כבר לא פה יותר. אני באוניברסיטה כבר זמן מה ואם יש משהו אחד שמשגע אותי זה בחור אחד שתמיד יושב מאחורי בהרצאות, עם הקול שלך. אבל זה יפה, יש בזה יופי, כי אתה לגמרי בליבי ואני אזכור אותך. אני חושבת, ויש משהו נהדר במחשבה הזאת, שאתה נצחי, כי אותך אף אחד לא יישכח.

סטימצקי!!! אולי הרבה לא מכירים אותי, יצא לי לבלות עם סביצקי כמה פעמים. איזה כיף היה. איזה נשמה טהורה. מהרגע הראשון הסתבכתי עם השם משפחה והפכת להיות סטימצקי... איזה צחוקים. אוף... נשבר הלב ביום שהודיעו לי שעזבת... וגם נמחקו התמונות. אבל היה כיף סטימצקי שתינו ועשינו שטויות דיברנו על החיים... אתה כולך קסם. לך תפזר אותו למעלה תן לעוד להנות ממנו, תשמור עלינו אהוב... מתגעגעת❤️

קיבלתי השבוע משימת כתיבה בלימודים. לכתוב לבן אדם שחלמתי עליו בלילה. לא יודעת למה אבל ישר חשבתי על סביצקי. אני וסביצקי היינו ידידים בתקופת התיכון ולא שמרנו על קשר מאוד קרוב מאז שסיימנו יב אבל כל פעם שראינו אחד את השני שמחנו כל כך וחיבקנו והתעדכנו. יונתן סביצקי הוא אחד האנשים הכי טובים שפגשתי בחיים שלי, תמיד הערצתי אותו באמת, דיברתי עליו רק טוב, כי הוא רק טוב. מצרפת את השיר כאן למטה עברה כבר תקופה, ועדיין חושבת עליך... כמעט מרגישה את זכרונך מתפוגג. עברה כבר תקופה, ועדיין עצוב בלעדיך - יוצאת לטייל ורואה אותך, אה זה לא אתה... עברה כבר תקופה, אבל משהו מושך בי אחורה, רק להיזכר בחיוך המתוק, וכבר תקופה, שכל לילה נזכרת לרגע מרגישה שאתה כאן ואז זה לא אתה... ולפעמים מקווה שאתה הלכת לטיול במזרח הרחוק, ושתחזור לכאן כולם כבר מחכים ו… סליחה זה חלום אתה לא פה. עברה כבר תקופה, בחלומי ידיך קרות כקרח, הפנים בטשטוש, אך יודעת שזה אתה... וכבר תקופה, אתה חוזר לי בלילה, נדמה שאתה כאן, אבל זה לא אתה. ולפעמים מקווה שאתה הלכת לטיול במזרח הרחוק ושתחזור לכאן כולם כבר מחכים ו… סליחה זה חלום אתה לא פה. כי זה לא אתה… זה רק חלום, הלוואי והיית פה.

סביצקי ואני הכרנו בהכנות לאליפות צהל, נבחרנו לייצג את היחידה באליפות צהל בירי כי כזה הוא היה, אלוף! כבר מההיכרות הראשונית רואים בן אדם אחראי, עם ראש על הכתפיים, כמובן שמקצוען ומעבר לכל זה לב ענק... נכון שלא היינו החברים הכי טובים לא היינו באותו מחזור גיוס ולא מאותו הצוות אבל מההיכרות הקצרה איתו באליפות הוא כבר נכנס ללב ומשם שומרים על קשר ואומרים שלום בכל פעם שרואים אחד את השני . עברו מעל 3 חודשים מאז שנפל ועדיין בכל פעם שאני רואה תמונה שלו פתאום מופיעה באינסטגרם אני אומר לעצמי איך זה הגיוני, כזה בן אדם טוב ושמח, כזה נחמד, כזה גבר... ומסרב להאמין שזה קרה. מאחל למשפחה להיות חזקה וגאה במי שהם גידלו כי הרבה הורים היו מייחלים לילד מדהים כזה. מי יתן והקדוש ברוך הוא ישמור אתכם ❤️

יונתן היקר! לצערי הרב, לא זכיתי להכירך בתקופת חייך. מאז פגשתי את משפחתך היקרה ועדי המקסימה, הסיפורים עליך עשו עלי רושם גדול. רושם של חיוך קורן שמאיר לא רק את החדר אליו אתה נכנס אלא בעיקר את הלבבות של האנשים בהם אתה נוגע. את טוב ליבך, גבורתך ואינטליגנציה שמעתה והלאה, העולם כבר לא יפגוש כל יום ב"לייב" 😥. אני מתנחם בכך שהסיפורים ששמעתי וההשראה שקיבלתי אחרי מותך ימשיכו לעורר הדים גם לאחרים ולשנים רבות. בהערכה רבה! עקיבא

זה היום ה-118 שאתה כבר לא איתנו הגעגוע לא משחרר הוא רק גובר מיום ליום... אני זוכר איך נכנסתי חניך בקורס לתק וכמובן שלא אמרת לי אבל במקרה זה היה הקורס איתך ישבת לידי בכיתה וכמו תמיד כל פעם שיצא לי לפגוש אותך תמיד עולה לי חיוך על הפנים כי כזה אתה פשוט מקרין אור ושמחה לכל מקום שאתה מגיע. אומנם לא היינו נפגשים הרבה אבל כל מפגש שלי איתך היה עולם פשוט שמחתי רק מלראות אותך. הכרתי את הצוות שלך והבנתי כמה ברי מזל הם שיש להם חבר צוות כמוך כי מי לא רוצה אחד כזה שעוזר תמיד נמצא שם בשביל כולם לא משנה כמה קשה העיניים למעלה והמצב רוח בשמיים. כמה אירוני שהיינו גם באותה כיתה בבית ספר היית קורא לי רזבורג אני לא יודע למה אבל זה תפס לא רע בכלל. עדיין לא באמת נפל לי האסימון שאתה תישאר רק זיכרון אבל לנצח תישאר זיכרון טוב בכל אחד ואחד מאיתנו בכל אחד שפגש אותך אתה תישאר זיכרון טוב. חפשתי תמונה שלנו ביחד ומצאתי אחת ששלחנו לחברה ורשמתי שם "תנחשו מי הצעיר ומי לא". פשוט לא ידעתי שאתה זה שתישאר בן 21 לנצח... נלחמת כמו גיבור בגופך הצלת חיים אבל זה עלה לך בחיים שלך מתת מות גיבורים. אני מבטיח לא לשכוח אותך אף פעם כי כל עוד מישהו זוכר אותך אתה חי. אוהב ומתגעגע, שלך - רזבורג.

סביצקי, גם ארבעה חודשים אחרי השבת הארורה הזאת אני לא מצליחה לעכל. זוכרת את החיוך הענק שהיה מרוח לך על הפרצוף כמעט תמיד ואת השמחת חיים שלך שפשוט הדביקה את כל מי שהיה סביבך. לצערי, לא שמרנו על קשר יותר מידי מאז התיכון אבל תפסת לי מקום בלב ואני מבטיחה שאזכור ואקח את הסיפור שלך לעד. אני עוברת לא מעט ליד המשעול בעיר שנקרא על שמך וכל פעם יש לי מן צביטה כזאת בלב. אני ישר נזכרת בך, בבן אדם שהיית. איזה בן אדם טוב היית, בן אדם עם לב ענק, נהנה מהחיים, ודואג שלכולם יהיה טוב. החיוך והאופטימיות שלך ילכו איתי תמיד. תודה עלייך, על האור שהיית בעולם הזה ושנלחמת עד הרגע האחרון והקרבת את חייך בשביל שנהיה כאן היום❤️ - שירי

סביצקי היקר, אומנם לא היינו הכי קרובים, אבל אני שמח שיצא לי להכיר אותך ולהעביר איתך את הקורס חובשים וגם חלק בהכשרה שלך במתקן אדם. אני חושב שהדבר הכי זכור ממך הוא החיוך הענק שלך, שמאיר כל חדר שאתה נכנס אליו. היית בן אדם זהב, רק עם כוונות טובות. רבים ואין סופיים הדברים הטובים שאפשר לומר עלייך. היית חובש מצויין ומקצועי, כולם אהבו אותך והעריכו אותך ובצדק. מבאס שבאמת את הטובים ביותר לוקחים. אני גאה שיצא לי להכיר גיבור כמוך, אדם משכמו ומעלה. אזכור אותך תמיד אחינו.

סביצקי, גם אחרי שעברו ארבעה חודשים, עדיין קשה לי לדבר עליך בזמן עבר, וגם עכשיו שמך הולך לפניך. הדבר הראשון שעולה לי כשמזכירים אותך זה המשפט: ״מים שקטים חודרים עמוק״ אני זוכר אותך בשיעורי אנגלית ומתמטיקה, היית השילוב המדהים בין רצינות לא מתפשרת לבין שטותניקיות וצחוקים. יש לי את הכבוד ואת הזכות להגיד שהכרתי אותך. היית בן אדם מדהים, משכמך ומעלה, תמיד שאפת למצויינות, גם בלימודים, וגם בצבא ובכושר הקרבי. תמיד היית בן אדם אופטימי עם חיוך על הפנים, ואני בטוח שאתה ככה גם למעלה. הייתה לי הזכות לראות אותך פעם אחרונה כמה ימים לפני שנפלת אנצור את זה לעד תודה לך על מה שאתה❤️ לא נשכח אותך מתגעגע - אורן בוסטני.

מנסה למצוא את המילים הנכונות לתאר את הבן אדם שהיית, אבל לא מצליחה לתאר במדוייק את האישיות המדהימה שלך כי אין מספיק מילים בעולם שיתארו אותך אתה היית יחיד בימנו ומיוחד כלכך בדרך שאי אפשר לתארה... אז אדבר מהלב על איך ההרגשה הייתה להכיר אותך. סביצקי ואני הכרנו בבית ספר והיינו באותה חבורה, את החיוך שלך והאנרגיות החיוביות שלך אי אפשר לשכוח ולא סתם כולם מזכירים את זה. זו אנרגיה ממגנטת וחיוך של מלאך שיכולה להפוך יום רע ליום טוב בשנייה. תמיד היה לך אכפת מהשני גם אם פחות הכרת אותו, היית מנסה למצוא דרכים לעזור לכל אחד שצריך עזרה ותמיד היית עושה את זה בחיוך ורצון טוב וממקום טהור! אומנם לא היינו הכי קרובים אבל תמיד כשנפגשנו אצל דני סביצקי היה שואל איך אני ומתעניין גם בפרטים הקטנים, תמיד כשהוא הגיע ונכנס בדלת האנרגיות עלו כולם יותר חייכו וצחקו ושמחו - כי ככה היה סביצקי - מעביר את האנרגיות הטובות שלו לכל החדר וגורם לכולם לאושר. לעולם לא אשכח אותך ואעביר את סיפור חייך וסיפור הגבורה שלך לכל מי שאכיר!!! אנחנו פה בזכותך והלוואי שנהיה ראויים.

אני זכיתי להכיר את יונתן דרך הכושר קרבי. אמנם לא היינו חברים קרובים, לא היינו מדברים הרבה, אבל מהמעט הזה של להתראות פעמיים בשבוע באימון, היה אפשר להרגיש בעוצמה כל כך גדולה כמה שהוא בן אדם טוב ומדהים. אני לא אשכח כמה שהוא היה עוזר לי אם היה רואה שאני מתקשה, ולכולם!!! הוא היה כל כך בן אדם כזה, שקשוב לסביבה שלו ומרים את מי שסביבו למעלה! ועוזר המון. הוא היה תמיד מחייך לכולם, שואל מה נשמע, מתעניין, וברוח כל כך טובה. לא משנה מי היו החברים הקרובים שלו הוא תמיד היה מתנהג בצורה אכפתית כלפי כולם! אם היה מסע קשה הוא היה לוקח לך את היד ועוזר לך לרוץ את העלייה הזאת, ואם נשאר עוד סיבוב לריצה הוא היה בא ומעודד אותך, כשהוא בכלל רץ בעצמו. עברו כמה שנים מאז הכושר קרבי הזה, ואני זוכרת אותו כל כך טוב, מרוב שהוא היה אדם כל כך טוב. מהאנשים האלה שלומדים מהם, איך להיות טוב יותר, איך להשתפר, לחייך עוד, להפיץ פשוט כל כך הרבה אור לסביבה שלך. יונתן פשוט מדהים.

נתקלתי באתר של יונתן במקרה, והתמונה שלו גרמה לי לעצור מיד. הוא נראה בחור מקסים ומתוק, ובטוח שכל מי שהכיר אותו זכה בו. נשבר הלב. יהי זכרו ברוך.

קשבתי עכשיו לראיון איתך, בלה יקרה, ולא יכולתי להמשיך את שגרת היום מבלי לעצור הכל ולחפש את תמונתו של יונתן שלך. תודה על המילים שלך, על העלאת הנושא החשוב והכל כך מרגש. מסתכלת על התמונה, דומעת, ורוצה שתדעי, שתדעו כולכם, שגם כשהשמש זורחת בכל יום מחדש ושהיקום לכאורה ממשיך להתנהל כסדרו, אתם בלב. שלי. של כולנו. חיבוק לכולכם. יהי זכרו ברוך של הנער המקסים שלך 💙

ראיתי את הכתבה בטלביזיה ושמעתי ראיון עם האמא, בעקבותיו נכנסתי לאתר הזה. הבן הצעיר שלי איבד 6 חברים מהצנחנים בקרב לשחרור קיבוץ כיסופים, וסיפר לי קצת על הקרב הקשה של אגוז לכיבוש המוצב. משתתף בצערכם הכבד על האבדן!!! ועצוב מאוד המחדל שמנע את קצירת הזרע. ומצד שני, כל הכבוד לכם על מפעל ההנצחה, ואני בטוח שתמשיכו את המורשת של יונתן, ותתרמו לחברה כפי שאני מאמין שאתם עשיתם וממשיכים לעשות כפרטים וכמשפחה. אשמח לעזור במידת הצורך והיכולת, אני זמין בטלפון. תודה לכם מכל הלב.

שמעתי היום את אמא בלה מספרת עליך לעודד בן עמי ברדיו. לא הכרתי. הייתי בנסיעה בכביש החוף לחיפה ודברי אמך הצלולים כמו מעיין הקימו אותך לפני,יפה מבפנים ובחוץ,לא ראיתי יותר כביש רק שיננתי לעצמי להגיע לחניה ולכתוב לך שאני בוכה את זה שנקטפת זה שמסרת נפשך למען הקוממות שלנו פה, זה בין נשגב להורס את הנשמה. משהו הכי סיוט שיש. אדם כמוך יכול היה לקדם כל תחום שהיה ברצון. להוביל ערכית. כמה חסרים מודלים להזדהות ואתה נשמע בחור כזה, שלם. הצער מכווץ את הנשמה ואני מבקשת ממך, הישאר קיים עבור אמא בלה והמשפחה. בדרכך שלח בשורות אור, ודרישות שלום וחיבוקים. בחלומות, בעלי כותרת, בטיפת גשם בספר בשיר. בוא אליהם באהבה רבה ושלם לגמרי כמו שהיית, שיהיה להם עוד רגע נחת איתך וטיפת מרווה לצמא שמכווץ. כאזרחית ישראלית משתפת שהכאב מפלח את ליבי יום אחרי יום מאז ה7.10, לא כהה, לא מתפוגג, רק נהיה עבה. עקידת יצחק טקסים פגאניים של מלחמה רגרסיה תהומית בארץ שמי שלא מאמין בניסיה לא הגיוני ולכן לא לשווא. נתגבר. נקום. נתחבר מחדש . תודה על כל רגע שלך שלכם משפחה אהובה אני בשרון ומתי שתרצו רגע בבית לנוח מדעת לפרק מה שצריך מוזמנים מאד. זה גם המקצוע שלי והשליחות , איתכם דנה. בלה את מרגשת ביותר!

שראיתי את אמא של יהונתן מתראיינת לפני דקות אחדות באחד הערוצים בנושא תרומת הזרע, לא יכולתי להישאר אדיש ולחפש לקרוא על יהונתן ז"ל, בדקה וחצי כאשר תיארה אותו,אפשר היה לחוש מי הוא היה. יהי זכרו ברוך, תודה על גיבורים כמוהו שהצליחו אותנו ובזכותם אנחנו כאן.

בלה היקרה, קשה לי לכתוב חג שמח כי אני לא מרגישה שום שמחה היום, כמו כל עם ישראל. עם זאת, היה חשוב היה לי לכתוב לך. לפני מספר שבועות החלטתי שאת הקינוח של ערב הפסח אקדיש לאחד החיילים שנפלו בהגנה עלינו. במעבר על אתר המתכונים לזכרם, מצאתי את הפבלובה שיונתן אהב. והיה לי ברור שזה מה שאכין. אז תותים לא היו לי ושמתי נקטרינות במקום. אני רוצה שתדעי, שבערב הזה, יהיה שולחן שבו ידברו על יונתן, יקראו עליו ויקדישו לו מחשבה ובעיקר, הוקרת תודה מהולה בכאב עצום. הלב שלי אתכם. עפרי.